עוד אירוע חילוץ מוצלח. הפעם של כטב"מ

זה היה אמור להיות יום שגרתי. התחלנו מחזור חדש של מחנה אתגרי לילדים. יונתן הבן שלי היה איתי בצוות המדריכים כדי בתור מדריך וגם צלם. בתכנון היה להראות את הפעילות ואת המצוק עצמו בפרספקטיבה על ידי צילום של רחפן שמתרחק אחורה. פתאום שמענו צעקות של הרחפן "הצילו הצילו" והבננו שהוא נתקע באחד העצים מול המצוק. רואים את זה בבירור בשניה 1:32 של הסרטון. כאן מתחיל סיפור של החילוץ.

כמובן שהמשכנו את הפעילות שלנו ורק בסוף היום הגענו חזרה לעץ. הקושי היה לאתר את הרחפן. לפי הצילום יכולנו רק לנחש על איזה עץ הוא נתקע אבל לא ידענו אם הוא עדיין שם או כבר צנח למקום אחר. בנוסף המצוק בערב נראה שונה מאיך שהוא נראה בבוקר (צל זז ומשתנה בגלל שינוי מיקום השמש אז מה שראינו בסרטון היה נראה אחרת וזה ממש הקשה על הפינוח של ההקלטה בטלפון. הסוללה שלו נגמרה (טעות נפוצה של מפעילי רחפנים לנסות עוד ועוד להטיס את הכלי החוצה ואז כשהסוללה נגמרת אין תקשורת ואי אפשר לדעת איפה הרחפן עכשיו). אחרי כמה חיפושים מסביב ולמטה בנחל החלטתי לעלות על העץ למקום המשוער שזה בערץ בצמרת של עץ אורן. בניתי תכנית חילוץ ופרשתי ציוד לפי התכנית: חבל 50 מטר, רצועות, טבעות ומיתר דק העץ היה סבוך מאוד כדי לנסות לקלוע חבל זריקה וכמובן ששום סולם לא היה עוזר כאן אז הדרך היחידה היתה לטפס על ענפים ועם רצועות קשירה. כל ענף זה מעבר רצועה. לקחת המון זמן עד שהגעתי למעלה לנקודה הכי גבוה. את חבל הטיפוס חיברתי לרתמה וסחבתי אחרי למטרת גלישה חזרה והרמה של מיתר דק להמשך (תחשבו על מה שאני חשבתי באותו רגע). כשהייתי בנקודה הכי גבוה מבחינה בטיחותית (הגזע היה כבר פחות מ-10 ס"מ) התחלתי להתנדנד על העץ וזה היה קצת מפחיד. הבעסה שלא ראיתי שום רחפן. ניסיתי לטלטל ענפים אבל זה גרם לי להתנדנד על העץ עוד יותר אז עצרתי. איך מתקדמים? איפה הרחפן? תחושת הבטן שלי היתה שהוא עדיין שם, זאת אומרת ממש לידי ואני פשוט לא רואה אותו אבל עוד מעט מחשיך וצריך לרדת מעץ תרתי משמע. איך להוריד את החבל כדי שלא יסתבך בענפים? שני הקצוות חייבים להיפרש בצורה כזאת שאין ביניהם שום ענף אחרת אי אפשר לגלוש או אי אפשר להוריד את החבל והחשיבה היתה גם שצריך לעלות את המיתר לטיפוס נוסף.

ירדתי מהעץ עם תחושה שאצטרך לטפס שוב אבל ממש לא כיף לטפס עם רצועות פעם נוספת. במקום להפיל את החבל סתם, חיברתי עליו מיתר בתקווה אצליח להעביר אותו בדיוק באותו המקום איפה שהחבל העיקרי היה וזה עבד. דקות אחרונות לפני חושך מוחלט עשינו חיפוש נוסף מסביב לעץ ובנחל אבל ללא הצלחה. בערב דיברתי עם חבר שלי סשה והוא הציע לי לקחת משקפת בתקווה שאוכל לסתכל מכיוונים אחרים (מהמצוק או מהכביש) ולאתר את הרחפן.

למחרת הגענו ומיד ראינו את הרחפן שהיה בול בגובה איפה שאני טיפסתי יום לפני. איזה בעסה שלא ראיתי אותו כשהייתי ליד, ואיזה מזל שסשה נתן משקפת מקצועית. ביקשתי מדורון המדריך שהיה איתי באותו יום להישאר אחרי העבודה ולעזור לי עם חילוץ החפן. זה היה עוד יום חם ואפילו חם מאוד. אחרי שעות ארוכות (התחלנו כרגיל ב-5:00 וסיימנו אחרי 16:00) היה רצון לברוח למזגן אבל דורון נשאר איתי לעזור לי. הפעם הגענו למצוק עם קצת יותר ציוד. בין השאר היה מוט 3.5 מטר.

קודם כל היה צריך להחזיר את החבל אבל היה חשש גדול שקצה החבל ייתקע במשיכה בין ענפי עץ האורן (שזה קורה הרבה) וסתם יהיה יותר מידי חיכוך על המיתר אז קודם כל חבירתי מיתר דיינמה קל וחזק ומשכתי אותו. כשזה הצליח חיברתי את חבל הטיפוס והוא לאט לאט ובמשיכה מאומצת גם עבר. אחרי שהחבל עלה חיברתי קצה אחד למטה וטיפתי עם קרול וג'ומר עד למעלה. אחרי זה משכתי גם המוט הארוך. הנה אני בדיוק באותו המקום כמו יום לפני אבל לא רואה את הרחפן. כאן היה תורו של דורון לעזור לי באיתור. דורון היה ממול עם משקפת והוא כיוון אותי מה לעשות עם המוט. כמה תנועות וררחפן שלא ראיתי אותו השתחרר מהעץ ועף... כאן נגמר פרק נוסף של החילוץ. מצד אחד התקדמנו, מצד שני אנחנו שוב במצב שלא יודעים איפה הרחפן: אולי יותר נמוך על העץ, אולי בשיחים למטה ואולי בנחל מתחת המצוק.

ירדתי מהעץ וסידרתי את כל הציוד כדי להיות מוכן להמשך העבודה. כמובן שתוך כדי הגלישה סרקתי את העץ בנסיון למצא את הרחפן על אחד הענפים. עשינו נסיון לחפש סביב העץ וממש בנחל ולא מצאנו אותו. נשאר רק הקיר בין העץ (אמצע המצוק) לבין הנחל, מלא שיחים וקוצים. בניתי עמדת גלישה על העץ, זרקתי את החבל למטה איפה שדורון המשיך לסרוק את השטח והתחלתי לגלוש לאט בזיגזגים כדי לא לפספ שום אזור בשיחים. בערך 4-5 מטר מעל הקרקע (נחל מודיעין) התמזל מזלינו ונמצא הרחפן שלם בריא.

אהבתם את הסיפור? תנו כותרת:

• על drone ודורון.

• על רחפן ויונתן.

• חילוץ של כטב"מ

• שם מוצלח אחר?