להסתכל לפחד בעיניים

מגיע ילד חדש לחוג. מקבל ציוד, יורד עם כל הקבוצה למצוק, מקשיב לתדריך... מתחבר לחבל ואז ... פחד מטורף, בכי וסירוב אפילו לנסות. מה עושים? איך מגרום לו לנסות מבלי לדחוף בכח?

ראיתי עד כמה הוא מפחד. ידעתי גם כמה הוא רוצה. נתתי לו לאבטח במהלך השיעור ואז נראה איך מתקדמים. אז בשיעור עצמו הוא לא עלה אפילו סנטימטר. חזר מאוד מרוצה. אחרי שיחה עם ההורים הבנתי שהוא נחוש להמשיך. גם בשיעור שני לא דחפתי אותו לטיפס אבל ניצלתי זמן אחרי התדריך שיתחבר לחבל אבטחה (בהתחייבות שלי שלא שאשכנע אותו לטפס) רק לשבת על החבל ולהרגיש שהחבל מחזיק אותו. כמה דקות אחרי זה הראיתי לא אחיזה ושאלתי אם הוא יכול לדרוך עליה ובעצם לעבור יותר גבוה (שוב בלי לטפס כמובן). משם התחלנו ללמוד ירידה מבוקרת (שדומה לסנפלינג). אחרי כמה דקות הוא ניסה שוב (בלי טיפוס כמובן) ושוב ירד. בסוף השיעור הוא עלה כבר לשלוש מטר (בלי לטפס כמובן) וירד מאושר. אז ורק אז הוא גילה שבעצם הוא כן טיפס וכן מצליח ואפילו מאוד מאוד נהנה מהטיפוס עצמו. ואנחנו ממשיכים להתאמן ולהינות מהטבע ומעצמינו בחוג האקטסים של טוני